"לא רק שלא מפחית את הכאב לאורך זמן,
אלא אף מחריף אותו. קנאביס לעישון."
מחקר שבדק במשך ארבע שנים חולים שהשתמשו במריחואנה לשיכוך כאבים שאינם ממקור סרטני, מצא כי לא רק שמצבם לא הוטב, אלא אף הוחמר בהשוואה לחולים שלא צרכו את הסם
[davidson.weizmann.ac.il] השימוש ברפואי בצמח הקנאביס זוכה בשנים האחרונות לפופולריות גדלה והולכת. השימוש העיקרי בו הוא הפחתת כאב כרוני במחלות עצביות והקלת תופעות הלוואי של טיפולים לסרטן. אחת השאלות הגדולות היא אם הקנאביס באמת מקל על כאב כרוני שאינו נובע ממחלת הסרטן ואם הוא יכול להחליף את התרופות האופיואידיות כגון מורפיום, שעלולות לגרום להתמכרות. מחקר גדול באוסטרליה מצא כי התשובה שלילית. .
הקנאביס הרפואי הוכיח את יעילותו במקרים רבים שבהם תרופות אחרות אינן עוזרות. מקובל למשל להשתמש בו כטיפול לאפילפסיה של ילדים, לטרשת נפוצה, להקלת הבחילה שנגרמת לחולים במהלך טיפולים כימותרפיים ולשיכוך כאבים כרוניים. לפי אחת ההערכות, בארצות הברית לבדה סובלים מכאב כרוני כמאה מיליון אנשים, כלומר בערך מחצית ממספר המבוגרים במדינה.
בעיה מדאיגה לא פחות היא מגפת השימוש במשככי כאב המבוססים על אופיום, תמצית של צמח הפרג: במרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) מציינים שיותר מתשעים אנשים מתים מדי יום במדינה ממשככי הכאבים הללו. גם יעילותם נחלשת לאורך זמן, כך שצריך להגדיל בהתמדה את המינון שלהם. בנוסף, הם ממכרים.
קנאביס כטיפול לכאב
על הרקע הזה, וכן על רקע הסרת חסמים חוקיים בפני השימוש בו, אין פלא שקנאביס צבר פופולריות כתחליף למשככי הכאבים המסורתיים. עם זאת, עד כה לא נעשה מחקר שבדק לאורך זמן אנשים שמשתמשים בקנאביס להקלת כאבים. הסיבה העיקרית היא שלא נהוג לעשות מחקרים קליניים על אנשים שסובלים מבעיות נוספות מעבר לזאת שנבדקת במחקר – כאב במקרה הזה – כגון מחלות נפש, שימוש בחומרים מסוכנים, אך הן שכיחות מאוד אצל אנשים שסובלים מכאבים כרוניים. כך שהמחקרים הקליניים מספקים תמונה חלקית בלבד ויש צורך במחקר שיעריך את השפעות הקנאביס לאורך זמן.
המחקר הנוכחי נעשה על 1,514 נבדקים באוסטרליה שאותרו במשך קרוב לשנתיים בבתי מרקחת קהילתיים, ונערך אחריהם מעקב במשך ארבע שנים. לאורך התקופה הזאת בחנו את השפעת הקנאביס על חומרת כאב שאינו ממקור סרטני ועל הימנעות משימוש באופיואידים. הבדיקות נעשו מדי שנה לאלה שנשארו במחקר. משתמשי הקנאביס, שהיו 30-20 אחוז ממשתתפי המחקר בכל נקודת זמן, מוינו לפי תדירות השימוש שלהם בסם, כלומר האם צרכו קנאביס יותר מעשרים ימים בחודש האחרון או פחות מכך.
בנקודות המעקב האחרונות, בתום שלוש וארבע שנים, התברר שלא רק שקנאביס אינו מפחית את הכאב לאורך זמן, אלא הוא אף מחמיר אותו במקצת, הן אצל המשתמשים התכופים והן אצל המשתמשים הפחות תכופים, בשיעור של עד 20 אחוז לעומת מי שלא השתמשו בו. הנבדקים בכל הקבוצות התחילו את תקופת המעקב עם אותה דרגת כאב, פחות או יותר, אבל עם הזמן היא עלתה במקצת אצל משתמשי הקנאביס התכופים, ירדה במקצת אצל אלה שלא נטלו קנאביס, ולא השתנתה אצל משתמשי הקנאביס הפחות תכופים.
שיעור השימוש באופיואידים פחת עם הזמן אצל הנבדקים שלא השתמשו בקנאביס ואצל המשתמשים התכופים, אך לא אצל המשתמשים הפחות תכופים. כיוון שכך, אי אפשר לייחס את השינוי דווקא לקנאביס , וייתכן שהוא קשור רק לתופעות הלוואי הלא נעימות של האופיואידים.
הסוף לשימוש בקנאביס לשיכוך כאבים כרוניים?
אף שלכאורה המחקר מראה שקנאביס אינו מועיל להפחתת כאבים כרוניים ואינו מצמצם את השימוש באופיואידים, מחברי המאמר מעלים כמה סייגים לממצאיהם. ראשית הם מציינים שרוב הנתונים נאספו לפני שינויי החקיקה באוסטרליה, שהתירו לראשונה שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, ולפיכך רוב החולים צרכו את הסם באופן בלתי חוקי. בהתאם לכך, ייתכן שהציפיות שהוא יועיל לכאב היו נמוכות יותר מאשר אילו ניתן בידי רופא, וזה עשוי להשפיע על דיווחי החולים על דרגת הכאב שהם חווים. נחוץ עדיין ניסוי מבוקר שיבדוק גם את השפעת המשתנה הזה.
המחקר גם לא בדק אילו זנים של קנאביס החולים לקחו. כשמדובר בקנאביס בלתי חוקי, יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד בזנים שאנשים משתמשים בהם, ולכן ביעילותם. לעומת זאת, קנאביס רפואי הוא הרבה יותר "טהור" ומכיל מספר זנים מוגבל. לדברי נשיאת האגודה למשתמשי קנאביס רפואי באוסטרליה דֶבּ לינץ' (Lynch), "השאלה הראשונה שאני שואלת אנשים שלא חוו הקלה בכאב היא כמה זנים ניסיתם? יש המון 'ניסוי וטעייה' בתחילת הטיפול עד שמוצאים את הזן המתאים ביותר".
יש להניח שלמרות המאמר, יימשך השימוש בקנאביס לטיפול בתופעות רפואיות שתרופות אחרות אינן מטפלות בהן ביעילות יימשך. עם זאת, הממצאים ממחישים שרצוי לגשת לטיפול הזה בעיניים פקוחות ולשמור על ציפיות ריאליות. לקנאביס יש כנראה יתרונות רבים, אבל אין לראות בו "תרופת פלא" שמרפאת את הכול.