אורן ליבוביץ, הבעלים של האתר "קנאביס" ויושב ראש מפלגת "עלה ירוק", תבע 220 אלף שקל מאתר "קנביס". בית המשפט קבע: לתובע אין בעלות על השם "קנאביס", עם או בלי ה-א'
אורן לייבוביץ, הבעלים של האתר "קנאביס.com" תבע 220 אלף שקל מאתר "קנביס.com"
בית המשפט קבע: לתובע אין בעלות על השם
[posta.co.il] בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את תביעתו של יו"ר מפלגת עלה ירוק ובעל אתר "קנאביס" אורן ליבוביץ, נגד גלעד ששון, בעל אתר בעל השם הדומה "קנביס". לייבוביץ טען שאתר "קנביס", שעלה מספר שנים אחריו, מבצע עוולה של גניבת עין ודרש פיצוי בסך 100 אלף שקל ללא הוכחת נזק, וכן הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 120 אלף שקל. בנוסף, דרש לאסור על ששון את השימוש בשם "קנביס" כשם האתר.
באמצעות עו"ד אהוד גבריאלי טען ששון, שקנאביס הוא שם גנרי או שם מתאר של קטגוריה, ואינו יכול להיות בבעלות אדם אחד. לייבוביץ, באמצעות עו"ד דקל דוד עוזר, טען מנגד שקנאביס איננו שם גנרי כשמדובר באתר אינטרנט שרכש מוניטין בתחומו.
ששון התעקש שתכני שני האתרים שונים, ופונים לקהלי יעד נבדלים. לטענתו, "קנאביס", האתר של לייבוביץ, המוכר והוותיק יותר, הוא אתר מסחרי שעוסק בפוליטיקה של הלגליזציה בארץ ובחו"ל, ומסקר את תרבות הפנאי והמאבק הקשור במערכת האכיפה והמשפט. לעומת זאת, המשיך, אתר "קנביס" שלו פונה רק לצרכני קנביס רפואי ומבקשי רישיון, ומציע מידע ומדריך ללא יומרה מסחרית או פוליטית.
עוולת "גניבת עין", לפי חוק העוולות המסחריות, נועדה לאכוף הפרת זכויות בסימן מסחר שאינו רשום. כאשר תובע מבקש להגן על סימן מסחרי שאינו רשום, עליו לעמוד בשני תנאים עיקריים: מוניטין והטעיה. בעניין המוניטין, עליו להוכיח שציבור הצרכנים הרלוונטי מזהה את הסימן באופן ייחודי או בלעדי איתו.
השופט גדעון גינת קבע בפסק הדין כי "במקרה שלפנינו, התובע לא הוכיח קיומו של מוניטין כנדרש לצורך העוולה הנדונה. גם אם נניח, כטענתו, כי אתר 'קנאביס' זוכה לחשיפה נרחבת, לא הוכח כי המבקרים בו מזהים את השם 'קנאביס' אך ורק עמו, או שהם מוצאים חשיבות מיוחדת באתר הקונקרטי כמקור לתכניו". השופט היפנה לפסק הדין המוכר בתחום, מלפני שנים, בסכסוך שהיה בין השבועון "משפחה" בשוק החרדי לעיתון בעל שם דומה.
"בעניין 'משפחה' נקבע כי שם מתאר יזכה להגנה בעילה של גניבת עין אך ורק אם ספח לתוכו משמעות משנית. כדברי בית המשפט בעניין משפחה: 'אם יעלה בידי העוסק לשכנע את בית המשפט כי אותו שם תיאורי רכש לעצמו אופי מבחין, ומשמעות משנית המייחדת אותו והמקשרת אותו עם הטובין של אותו עסק. משמעות משנית זו פירושה שהקהל מתחיל להכיר בסימנים או בשמות לא רק ככינוי או כתיאור (של קטגוריה) אלא כסימן או שם המזהים את העסק או הטובין עם התובע'", כתב גינת. לנוכח הבדלי הסמלילים (לוגו) וכותרות המשנה של שני האתרים, פסק הדין דחה גם את טענת ההטעיה בשם האתר, ולייבוביץ חויב לשלם לנתבע הוצאות של 20 אלף שקל. לייבוביץ מסר בתגובה: "הופתעתי מפסק הדין המשונה הזה, ואני מאמין שבית המשפט העליון יתקן את השגיאה".
לפסק דין המלא – ruling.co.il
ומה עכשיו?
אורן ליבוביץ יצר קשר עם אחד ממנהלי האתר אינטרנט הזה (קנאביס.net) והטריד את מנהל האתר בטלפון בדרישות שישנה את שם הדומיין. מנהל האתר דחה את בקשותיו של ליבוביץ. כשבוע לאחר מכן קיבל מנהל האתר מכתב דומה למכתב שקיבל מנהל אתר קנביס.com, המאיים על תביעה בסך 100,000 ש"ח.